איך קונים דומיין, המדריך המעשי

הדומיין הוא הכתובת. הרשם הוא החברה שדרכה רושמים ומחדשים אותו. האחסון הוא המקום שבו האתר יושב. אפשר לרכוש את כולם מאותה חברה, ואפשר להפריד. הרבה אנשי מקצוע מעדיפים להחזיק את הדומיין אצל רשם נפרד מהאחסון, כך שמעבר אחסון לא נוגע בבעלות על הדומיין. על ההבדל בין דומיין לאחסון כתבתי בהרחבה במה זה אחסון אתרים.

• קצר וקל לאיות, גם כשאומרים אותו בטלפון.
• בלי מקפים ומספרים, אלא אם זה חלק מהמותג.
• בלי כפילויות מבלבלות באנגלית, כמו אותיות שנשמעות אותו דבר בעברית.
• בדיקת סימני מסחר, כדי לא להיכנס לסכסוך עם מותג קיים.
• בדיקת רשתות חברתיות, שהשם פנוי גם שם.
• בדיקת היסטוריה של הדומיין, אם הוא היה רשום בעבר, בכלי ארכיון.

שם שמכיל מילת מפתח יכול לעזור בזיהוי, אבל הוא לא קסם דירוג. מותג שקל לזכור שווה יותר לאורך זמן מדומיין ארוך עמוס מילות מפתח.

co.il ו-il

סיומות il מנוהלות על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, והרישום נעשה דרך רשמים מוכרים. co.il מזוהה מיד כעסק ישראלי, ומשדר אמינות לקהל מקומי. סיומות ייעודיות, כמו org.il, ac.il ו-gov.il, מיועדות לסוגי גופים מסוימים ויש להן כללי זכאות משלהן.

com

com היא הסיומת הבינלאומית המוכרת ביותר. היא מתאימה במיוחד לעסק שפונה גם לחו״ל, או כשהשם בגרסת co.il תפוס. מצד שני, שמות קצרים ב-com תפוסים לרוב מזמן.

סיומות חדשות

יש מאות סיומות כמו io, shop ו-online. חלקן מצוינות, אבל גולשים ישראלים עדיין מקלידים co.il או com מתוך הרגל. אם בוחרים סיומת אחרת, כדאי לשקול לרשום גם את הגרסה הנפוצה ולהפנות אותה.

העצה המעשית שלי: לעסק ישראלי, רשמו את co.il ואם אפשר גם את com, ובחרו אחד כראשי. ההחזקה של השני מגינה על המותג ומונעת ממתחרה להשתמש בו.

• בודקים זמינות באתר של רשם מוכר.
• משווים מחירים, ובמיוחד את מחיר החידוש ולא רק את השנה הראשונה.
• רושמים על השם הנכון: העסק או הבעלים, עם מייל שאתם שולטים בו לאורך זמן.
• בוחרים תקופה ומפעילים חידוש אוטומטי.
• מפעילים נעילת העברה ואימות דו שלבי בחשבון.
• מחברים לאחסון דרך שרתי שמות או רשומות DNS, כפי שמתואר במה זה DNS.

• מחיר חידוש: לפעמים השנה הראשונה זולה מאוד והחידוש כפול ויותר.
• פרטיות: אצל חלק מהרשמים היא כלולה, ואצל אחרים בתשלום. בסיומות מסוימות האפשרויות שונות.
• דמי העברה החוצה, אם יש.
• שירותים נלווים שמתווספים בעגלה, ורובם לא נחוצים.
• דומיין ״חינם״ עם אחסון: בדקו על שם מי הוא נרשם ומה מחיר החידוש בשנה השנייה.

דומיין שנרשם על שם מישהו אחר

המקרה הקלאסי: בונה האתר או משרד פרסום רשם את הדומיין על שמו. כשהקשר נגמר, מתחיל מאבק. תמיד ודאו שהבעלות, ובסיומות il גם פרטי בעל הזכות, רשומים על העסק או עליכם.

מייל שכבר לא קיים

הודעות חידוש ואישורי העברה נשלחים למייל שבחשבון. מייל ישן של עובד שעזב הוא מתכון לדומיין שפג בלי שאיש שם לב.

חידוש שנשכח

דומיין שפג תוקפו מפיל את האתר ואת המייל, ואחרי תקופת חסד הוא יכול להשתחרר לרישום ציבורי. חידוש אוטומטי עם אמצעי תשלום בתוקף הוא הביטוח הזול ביותר שיש.

אחרי שהדומיין רשום, מחברים אותו לאחסון, מפעילים SSL, ומגדירים מייל עם הדומיין. על SSL ראו תעודת SSL, ועל מייל מקצועי מייל עם דומיין. ואם בעתיד תרצו להעביר את הדומיין לרשם אחר, יש לכך תהליך מסודר, שמתואר בהעברת דומיין.

מצאתם את השם המושלם, והוא תפוס. לפני שמתייאשים:

• בודקים אם יש בו שימוש: אתר פעיל, או דף חניה שמציע אותו למכירה.
• בודקים סיומת אחרת, בזהירות: אם בסיומת השנייה פועל עסק דומה, זו בעיה של מותג.
• מוסיפים מילה קצרה שמתאימה לתחום או למיקום.
• שוקלים רכישה מבעלים קיימים, דרך פלטפורמות מסחר בדומיינים או פנייה ישירה.

ברכישה מבעלים קיימים, אל תעבירו כסף לפני שיש מנגנון בטוח להעברת הדומיין, כמו שירות נאמנות. וודאו שאתם מקבלים שליטה מלאה בדומיין, ולא רק הבטחה.

עסק שגדל נתקל לפעמים במתחרים או בנוכלים שרושמים שמות דומים: אותו שם בסיומת אחרת, עם מקף, או עם שגיאת כתיב נפוצה. חלק מזה נועד להטעות לקוחות, וחלק לפישינג במייל. אי אפשר לרשום כל וריאציה, אבל כדאי להחזיק את הגרסאות החשובות: co.il ו-com, ואולי שגיאת כתיב בולטת אחת, ולהפנות אותן לאתר הראשי.

אם מישהו משתמש בשם שמפר את זכויותיכם, יש מנגנונים ליישוב סכסוכי דומיינים, גם בסיומות גנריות וגם בסיומות il. זה תחום משפטי, ולכן כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בקניין רוחני לפני שפועלים.

• מרכזים את כולם אצל רשם אחד או שניים, בחשבון של העסק.
• מפעילים חידוש אוטומטי ואמצעי תשלום שלא פג.
• מתעדים: דומיין, רשם, תאריך תפוגה, לאן מצביע, מי אחראי.
• מוודאים שיותר מאדם אחד בעסק יכול לגשת לחשבון.
• בודקים פעם בשנה את הרשימה ומשחררים דומיינים שלא צריך.

בעסקים שמחזיקים עשרות דומיינים, אובדן דומיין אחד לרוב לא קורה בגלל פריצה אלא בגלל שכחה: כרטיס אשראי שפג, מייל של עובד שעזב, או מישהו ששכח שהדומיין הזה מפעיל את המייל של כל החברה. תיעוד פשוט פותר את רוב המקרים. וכשמגיע הזמן לרכז דומיינים אצל רשם אחד, ראו העברת דומיין.

יש שתי דרכים עיקריות. הראשונה: לעדכן אצל הרשם את שרתי השמות לאלה של חברת האחסון, ואז כל הרשומות מנוהלות אצלה. השנייה: להשאיר את ה-DNS אצל הרשם או ב-Cloudflare, ולעדכן רק רשומת A ורשומת www שיצביעו לשרת.

הראשונה פשוטה למתחילים, השנייה גמישה יותר לאורך זמן. בכל מקרה, אחרי החיבור מפעילים SSL, מגדירים מייל, ובודקים שהאתר נפתח בשתי הגרסאות, עם www ובלי. אם אתם עוד מתלבטים איפה לארח את האתר, העמוד מארחים מומלצים יכול לעזור.