איך מעבירים אתר וורדפרס מ-uPress להוסטינגר בלי שום דרמה

אני יודע שאתם רוצים לדלג על החלק הזה. אל תדלגו. הכלל הראשון של כל מעבר אתר הוא שיהיה לכם גיבוי מלא ועצמאי לפני שאתם נוגעים בכלום. לא גיבוי שיושב על השרת של uPress, גיבוי שיושב אצלכם על המחשב. כי אם משהו ישתבש, ודברים משתבשים, אתם רוצים נקודת חזרה שאף אחד לא יכול לקחת מכם.

גיבוי מלא של אתר וורדפרס מורכב משני חלקים, ושניהם חשובים באותה מידה:

• הקבצים: כל תיקיית wp-content (תבנית, תוספים, מדיה), קובץ ה-wp-config.php, וכל מה שיושב בתיקיית השורש של האתר.
• בסיס הנתונים: כל התוכן שלכם, ההגדרות, המשתמשים והקישורים יושבים בבסיס נתונים MySQL. בלעדיו יש לכם תיקייה יפה של קבצים בלי שום אתר.

ב-uPress יש מערכת גיבויים מובנית, ואני ממליץ להוריד משם עותק לפני שמתחילים. אם אתם מעדיפים שליטה מלאה, גשו לבסיס הנתונים דרך phpMyAdmin (אם זמין לכם בחשבון), בחרו את בסיס הנתונים, לכו ללשונית Export, בחרו את שיטת Quick בפורמט SQL והורידו את הקובץ. את הקבצים תורידו דרך SFTP. שמרו את שני הקבצים בתיקייה אחת על המחשב, עם תאריך בשם. אני אומר לכם את זה מניסיון, בעוד שבוע אתם לא תזכרו איזה גיבוי היה לפני המעבר ואיזה אחרי.

נחשו מה? זה החלק שתופס אנשים לא מוכנים. uPress, כמו כל אחסון וורדפרס מנוהל בעולם, חוסמת או מגבילה חלק מהתוספים. זו לא קנוניה נגדכם, יש לזה היגיון. אחסון מנוהל מריץ מטמון (cache) ברמת השרת ומנגנון גיבויים משלו, אז תוספי מטמון ותוספי גיבוי מסוימים פשוט מתנגשים עם מה שהשרת כבר עושה. לכן הם ברשימת התוספים הלא מאושרים.

למה זה משנה למעבר? כי חלק משיטות ההעברה הפופולריות מתבססות בדיוק על תוספים כאלה. למשל, יכול להיות שתרצו להתקין תוסף ייצוא מסוים על האתר ב-uPress, ותגלו שהוא חסום. אז לפני שאתם בונים תוכנית, בדקו שני דברים:

• האם התוסף שאתם רוצים להשתמש בו לייצוא מותר להתקנה בחשבון ה-uPress שלכם. אם אתם לא בטוחים, פשוט נסו להתקין אותו ותראו אם המערכת חוסמת.
• אם הוא חסום, אתם עוברים לשיטה ידנית של ייצוא קבצים דרך SFTP ובסיס נתונים דרך phpMyAdmin, בלי שום תוסף. זה עובד תמיד, כי זה לא תלוי באף תוסף.

אני אגיד לכם את האמת, אני מעדיף את השיטה הידנית גם כשהתוספים מותרים, כי היא הכי פחות תלויה בקסמים. אבל אם אתם רוצים את הדרך הקלה, יש דרך קלה, ואני מגיע אליה עוד רגע.

הנה הקטע שאנשים לא יודעים, ואני לא מבין למה. להוסטינגר יש שירות העברת אתרים חינמי, שבו הצוות שלהם עושה את העבודה במקומכם. אתם פותחים בקשה, נותנים פרטים, והם מעבירים. אם אתם לא טיפוסים טכניים, או פשוט לא רוצים את הלחץ, זו האופציה הכי שפויה שיש.

איך עושים את זה בפועל:

• נכנסים ל-hPanel, הולכים לאזור החשבון ובוחרים Migrate Website.
• לוחצים על Add request ומזינים את שם הדומיין של האתר.
• בוחרים אחת משתי דרכים: לתת להוסטינגר את פרטי הניהול של וורדפרס (אם האתר חי ופועל), או להעלות בעצמכם את קבצי הגיבוי ובסיס הנתונים (קובץ zip וקובץ sql).
• בוחרים את דומיין היעד, סוקרים את הסיכום ושולחים את הבקשה.

הוסטינגר מבקשים בדרך כלל לכבות אימות דו-שלבי ומנגנוני הגנה מפני בוטים באתר המקור, אחרת הצוות שלהם לא יוכל להיכנס. לגבי זמנים, ההעברה לוקחת בין שעתיים ל-48 שעות תלוי בגודל האתר. שימו לב לנקודה הקריטית: ההעברה רק מעתיקה את האתר לשרת של הוסטינגר, היא לא משנה את ה-DNS. כלומר האתר החי שלכם עדיין מצביע ל-uPress עד שאתם תשנו את זה ידנית. זה דווקא יתרון, כי זה נותן לכם זמן לבדוק את העותק החדש לפני שמפנים אליו תנועה.

אם אתם רוצים לעשות את זה לבד אבל בלי לגעת בבסיס נתונים, התוסף All-in-One WP Migration הוא חבר טוב. הוא אורז את כל האתר, בסיס נתונים, מדיה, תבנית ותוספים, לקובץ אחד בסיומת wpress, ואז אתם מייבאים אותו בצד השני. פשוט ועובד.

זרימת העבודה היא כזו:

• מתקינים ומפעילים את התוסף גם על האתר הישן וגם על האתר החדש בהוסטינגר. (זוכרים את הסעיף על תוספים חסומים? ודאו שהוא לא חסום ב-uPress לפני שאתם מסתמכים עליו).
• על האתר הישן: All-in-One WP Migration ואז Export, בוחרים Export To ואז File. נוצר קובץ wpress, מורידים אותו.
• על האתר החדש בהוסטינגר: All-in-One WP Migration ואז Import, ומעלים את הקובץ.

יש פה מלכוד אחד שאתם חייבים להכיר. בגרסה החינמית של התוסף יש תקרת העלאה של 256MB. אתר עם הרבה תמונות עובר את זה בקלות. אם הקובץ שלכם גדול יותר, יש שתי דרכים: או להעלות את קובץ ה-wpress ידנית דרך מנהל הקבצים לתיקייה wp-content/ai1wm-backups ואז לשחזר אותו מתוך לשונית Backups בתוסף, או פשוט לעבור לשיטה הידנית. אחרי הייבוא, עוד דבר קטן שמציל אתכם מכאב ראש: לכו ל-Settings ואז Permalinks, שמרו עם מבנה אחר, ואז שמרו שוב עם המבנה המקורי. זה בונה מחדש את קובץ ה-htaccess ומונע שגיאות 404 על כל העמודים הפנימיים.

זו השיטה של מי שרוצה שליטה מלאה, וזו השיטה שאני בעצמי משתמש בה הכי הרבה. היא קצת יותר עבודה, אבל היא לא תלויה באף תוסף ואף תקרת קובץ, והיא תמיד עובדת. אם תוסף חסום ב-uPress, זו התשובה.

החלק הראשון, מוציאים את האתר מ-uPress: את הקבצים אתם מורידים דרך SFTP (כל תיקיית השורש של וורדפרס), ואת בסיס הנתונים אתם מייצאים דרך phpMyAdmin ללשונית Export בפורמט SQL, כמו שתיארתי בסעיף הגיבוי.

החלק השני, מכניסים הכל להוסטינגר:

• ב-hPanel נכנסים ל-Databases ויוצרים בסיס נתונים חדש. שמרו את שם בסיס הנתונים, שם המשתמש והסיסמה, אתם הולכים להזדקק להם עוד דקה.
• לוחצים על Enter phpMyAdmin ליד בסיס הנתונים החדש, נכנסים ללשונית Import, בוחרים את קובץ ה-sql ומייבאים.
• חוזרים ל-hPanel, נכנסים ל-File Manager, פותחים את תיקיית public_html ומעלים לשם את קבצי האתר.
• מאתרים את הקובץ wp-config.php, פותחים אותו לעריכה, ומעדכנים את שלושת השדות DB_NAME, DB_USER ו-DB_PASSWORD לפרטים החדשים ששמרתם. שומרים.

זה הלב של העניין. אם wp-config.php מצביע לבסיס הנתונים הנכון, האתר יעלה. אם לא, תקבלו את ההודעה המפורסמת Error establishing a database connection, ואז תדעו שטעיתם בפרט אחד. בדקו אותיות גדולות וקטנות, רווחים מיותרים, ושאתם באמת השתמשתם בפרטים החדשים של הוסטינגר ולא הישנים.

זו אולי העצה הכי חשובה בכל המדריך הזה, אז קראו אותה פעמיים. אל תשנו את ה-DNS לפני שבדקתם שהעותק החדש עובד. הסיבה שאנשים שוברים אתרים במעבר היא שהם מפנים את הדומיין לשרת חדש ורק אז מגלים שמשהו לא עבר נכון. אז עכשיו הם עם אתר שבור וקהל שרואה אותו.

הדרך הנכונה היא לבדוק את האתר בכתובת זמנית לפני המעבר. הוסטינגר מאפשרת לכם לגשת לאתר דרך כתובת זמנית או דרך עריכה מקומית של קובץ hosts במחשב שלכם, כך שרק אתם רואים את הגרסה החדשה בעוד כל השאר עדיין רואים את הישנה. עברו על הדברים האלה:

• דף הבית, כמה עמודים פנימיים, וכמה פוסטים. שהכל נטען ונראה תקין.
• תמונות ומדיה. שום קישור שבור.
• טפסים, אם יש לכם. שליחה אמיתית אחת לבדיקה.
• אזור הניהול של וורדפרס. שאתם מצליחים להיכנס ולערוך.

רק כשהכל ירוק, אתם ממשיכים הלאה. אם משהו לא עובד, יש לכם את האתר הישן עדיין חי ב-uPress כרשת ביטחון, ואתם יכולים לתקן בנחת. זה בדיוק היופי של זה שלא נגענו ב-DNS עד עכשיו.

עכשיו מגיע הרגע הגדול. עד עכשיו האתר הישן היה זה שהעולם ראה. כשתשנו את ה-DNS, אתם מפנים את הדומיין לשרת של הוסטינגר, ומכאן והלאה הגרסה החדשה היא זו שחיה. יש פה החלטה אחת חשובה שצריך להבין:

• שינוי שרתי שמות (Nameservers): זו הדרך המקיפה. כשאתם מצביעים את הדומיין לשרתי השמות של הוסטינגר, כל רשומות ה-DNS עוברות לניהול אצל הוסטינגר, כולל רשומות MX לאימייל ורשומות TXT. זו הדרך שאני ממליץ עליה לרוב האנשים, כי הכל יושב במקום אחד.
• שינוי רשומת A בלבד: כאן אתם מעדכנים רק את רשומת ה-A שמצביעה על כתובת ה-IP של השרת החדש, וכל שאר הרשומות נשארות איפה שהיו. זה מתאים אם האימייל שלכם מנוהל במקום אחר ואתם לא רוצים לגעת בו.

אזהרה חשובה לגבי האימייל. אם אתם משנים שרתי שמות, ויש לכם תיבות אימייל שמקושרות לדומיין, אתם חייבים להגדיר מחדש את רשומות ה-MX אצל הוסטינגר, אחרת האימייל יפסיק לעבוד. זו טעות קלאסית שתופסת אנשים שבוע אחרי המעבר ולא מבינים למה הפסיקו לקבל מיילים. אז אם יש אימייל, רשמו לעצמכם את רשומות ה-MX הקיימות לפני שאתם נוגעים בכלום.

איפה משנים? את שרתי השמות משנים אצל מי שרשם לכם את הדומיין (הרשם), שזה לא בהכרח uPress. נכנסים לניהול הדומיין, בוחרים Change nameservers, מזינים את שרתי השמות של הוסטינגר ושומרים. את ערכי שרתי השמות המדויקים תמצאו בחשבון ההוסטינגר שלכם.

אחרי שלחצתם שמירה על ה-DNS, מתחיל תהליך שנקרא התפשטות (propagation). זה הזמן שלוקח לשרתי ה-DNS בכל העולם לקלוט את השינוי. בפועל זה יכול לקחת בין חצי שעה ל-48 שעות, ובדרך כלל זה מסתדר בתוך 24 שעות. אין לכם שליטה על זה, זה פשוט קורה ברקע ברחבי האינטרנט.

מה שחשוב להבין זה מה קורה בחלון הזמן הזה. חלק מהמבקרים כבר רואים את האתר החדש בהוסטינגר, וחלק עדיין רואים את הישן ב-uPress, תלוי איפה הם בעולם ומתי ה-DNS שלהם התעדכן. בגלל זה יש כלל ברזל אחד: אל תכבו או תמחקו את האתר ב-uPress מיד. תנו לו לחיות עוד כמה ימים. כל עוד שני העותקים זהים, לא משנה איזה מהם מבקר רואה. רק אחרי שאתם בטוחים שכולם עברו, אתם משחררים את החשבון הישן.

טיפ קטן ששווה זהב: אם יש לכם טופס לידים או חנות, ואתם באמצע ההתפשטות, יכול להיות שתקבלו ליד על השרת הישן ולא תראו אותו בחדש. לכן הכי נכון לבצע את המעבר בשעה שקטה, בלילה או בסוף שבוע, כשהתנועה נמוכה.

הנה תסריט אמיתי שקורה כמעט בכל מעבר. סיימתם, ה-DNS התעדכן, אתם נכנסים לאתר ופתאום הדפדפן צועק לכם שהחיבור לא מאובטח. הלב נופל. רגע, מה נשבר? לא נשבר כלום. תעודת ה-SSL הישנה הייתה קשורה לשרת של uPress, והיא לא עוברת איתכם. צריך תעודה חדשה על השרת החדש, וזה לוקח רגע.

הוסטינגר בדרך כלל מנפיקה אוטומטית תעודת SSL מסוג Let's Encrypt אחרי שה-DNS מצביע אליה. כלומר, אתם צריכים קודם שההתפשטות תסתיים, ורק אז המערכת יכולה לאמת שהדומיין באמת מצביע אליה ולהנפיק תעודה. אם אחרי ההתפשטות אתם עדיין לא רואים SSL פעיל, היכנסו לאזור ה-SSL ב-hPanel והפעילו ידנית את התקנת התעודה. זה בדרך כלל לחיצה אחת.

שתי נקודות שחוסכות סבל:

• תנו לזה זמן. אם שיניתם DNS לפני חמש דקות, ה-SSL עוד לא יכול להיות מוכן. חכו שההתפשטות תתקדם.
• אחרי שה-SSL פעיל, ודאו שהאתר באמת רץ על https. לפעמים צריך לוודא שכתובת האתר בהגדרות וורדפרס (siteurl ו-home) מתחילה ב-https ולא ב-http, ולפעמים שווה תוסף קטן שמכריח הפניה ל-https. בלי זה תקבלו תוכן מעורב (mixed content), שזה כשחלק מהמשאבים נטענים על http בתוך עמוד https, והמנעול לא ייסגר.

האתר עבר, ה-SSL פעיל, ואתם רוצים לסגור את הלפטופ ולשתות בירה. עוד לא. החצי שעה האחרונה של הבדיקות היא מה שמבדיל בין מעבר חלק לבין טלפון מלקוח כועס בשבוע הבא. עברו על הרשימה הזו בנחת:

• קישורים פנימיים וקבועים (permalinks): לחצו על כמה עמודים פנימיים. אם אתם מקבלים 404, גשו ל-Settings ואז Permalinks ושמרו מחדש כדי לבנות את ה-htaccess. זה מתקן את רוב המקרים.
• תמונות ומדיה: ודאו שהתמונות נטענות ולא שבורות. אם הן שבורות, בדקו שתיקיית uploads עברה במלואה.
• טפסים ואימייל יוצא: שלחו טופס בדיקה אמיתי. הרבה פעמים אחרי מעבר צריך להגדיר מחדש שליחת מיילים (SMTP), כי השרת החדש לא מכיר את ההגדרות הישנות.
• מהירות: זה זמן טוב לבדוק שהאתר טעון מהר. אם הוא מרגיש כבד, יש לי מדריך נפרד על איך מאיצים אתר וורדפרס ששווה לעבור עליו עכשיו כשאתם על שרת חדש.
• מטמון: זוכרים שב-uPress היה מטמון ברמת שרת? עכשיו אתם בסביבה אחרת, אז ודאו שאתם לא מריצים שני מנגנוני מטמון שמתנגשים, ושהמטמון מנוקה אחרי שכל השינויים נכנסו.

ולסיום, אל תמחקו את החשבון ב-uPress ביום הראשון. תנו לאתר החדש לרוץ שבוע, תוודאו שהכל יציב, ורק אז סגרו את הישן. אם אתם עדיין מתלבטים, יש לנו השוואה והבדל בין אחסון ישראלי לגלובלי, ואפשר לקרוא את הסקירות של uPress ושל הוסטינגר. אבל ברגע שהחלטתם, עכשיו אתם יודעים בדיוק איך עוברים. בלי לשבור כלום. זה הכל.